בהמשך למאמר הקודם, השקעות בחיפה ובסביבותיה
בשנת 2020 יכולה להיות מעניינת אם לוקחים בחשבון סיבות מאקרו ותהליכים ארוכי טווח שקורים בעיר ופחות שמים דגש על נסיבות זמניות כמו מגיפת הקורונה.
כבר מעל עשור שחיפה סובלת מהגירה שלילית ובשנים האחרונות התהליך עצר והוא די סטטי מה שאומר שעיר איננה קטנה אך גם לא גדלה.
הסיבות הן מגוונות:
מחסור במקומות עבודה ומעבר של כוחות צעירים לאחר הלימודים לערי המרכז
מחסור במקומות בילוי וסיבות נוספות להשאיר צעירים בעיר
מחירי דיור גבוהים בחיפה רבתית ובניה מרובה מחוץ לעיר במעטפת החיצונית וזליגה של תושבים מחוץ לעיר
חוסר בתוכניות כלליות לפיתוח העיר גם ברמת הבניה למגורים וגם בכל שאר ההקשרים שהופכים עיר להצלחה.
חיפה הינה עדיין עיר מהיפות והמרכזיות בארץ, מהערים המפותחות ביותר ובעלת אוכלוסיה איכותית ביותר, אך משהו עוצר בה מלהתפתח לשמר את כוחה ולהמשיך בגדילה
יש אומרים ובצדק שראשי העיר לדורותיהם השקיעו יותר במעגלי תנועה מטופחים מאשר במרכזי מסחר ותעשיה, השקיעו יותר בתשתיות מאשר במחשבה איך לשמר את הסטודנטים האיכותיים בעיר לאחר סיום הלימודים ובעיקר עצרו תוכניות לפיתוח העיר כשבמרכז והפריפריה בנו ובנו ובנו…
בשנים האחרונות חלים הרבה שינויים שלהערכתי יובילו בסופו של יום להמשך גדילה של העיר והגשמת הפוטנציאל האינסופי שלה.
שכונות גדולות נבנות :
רמת הנשיא, נאות פרס, גבעת זמר, מגוון שכונות בתהליכי קידום על הצלע המערבית של הר הכרמל.
תהליכי פינוי בינוי רבים במרכזי הערים, פיתוח שכונות החוף והעיר התחתית, מרכזי מסחר ותעשיה חדשים, בצק פוסט, בעיר התחתית ועוד..
הבניה הזו תדרוש אוכלוסיה חדשה רבה שתיכנס לעיר, אך לשם כך נדרשת השקעה ביצירת מקומות עבודה רבים ולשם הדרך עדיין לא נראית ברורה.
אתגר נוסף שיש לחיפה היא הבניה המרובה בפריפריה: הקריות השונות, עתלית, טירת הכרמל ועוד…
כיום הקונה הפוטנציאלי החיפאי יכול לקבל הרבה יותר עבור כספו בערים הללו מאשר בחיפה עצמה.
חיפה צריכה להמציא את עצמה מחדש כמרכז שאנשים שואפים לגור בו גם במחיר של השקעה גדולה יותר בכדי לגרום לתושביה להישאר ולתושבים חדשים להצטרף.
ההזדמנות בחיפה קיימת ומומלץ לזהות את התהליך שהחל בחיפה בשלב זה ולהבין שזה רק עניין של זמן שהעיר תמצה את הפוטנציאל שטמון בה ותהפוך למטרופלין התוסס שמחכה לפרוץ מתוכה.
